מהי תביעה ייצוגית ?

 כאשר אדם מבקש לתבוע בשם קבוצה גדולה של תובעים שלכולם יש עילת תביעה משותפת. אותו אדם יכול לבקש שתביעתו האישית תוכר כתביעה ייצוגית ויתאפשר לו לייצג בתביעתו את אותו ציבור גדול של תובעים.

לשם כך הוא צריך להראות שלתביעתו שאלות משותפות משפטיות ועובדתיות עם רבים אחרים. הדבר קורה בדרך כלל כאשר מדובר בגופים אשר נותנים שירות או מוכרים מוצרים לקהל גדול של לקוחות. למשל גופים ממשלתיים, בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולר וכדומה.

תביעה יצוגית אופיינית היא כאשר מדובר בנזק קטן אשר בדרך כלל לא ישתלם לכל אדם יחיד לנהל בעצמו תביעה, לפנות לעורך דין ולהקדיש זמן לצורך כך. מאידך כאשר מדובר במאות אלפים של תובעים אפשר להגיע לסכומים מצטברים גבוהים ביותר. במקרה כזה היה והתובע המייצג מצליח בתביעה , כל הנפגעים מקבלים פיצוי והתובע המייצג מקבל שכר מיוחד בהתאם לגודל ההישג לקבוצת התובעים.

הגמול המיוחד לתובע המייצג ושכר הטרחה לעוה"ד המייצג משמשים כמנוע וכתמריץ המעודד הגשת תביעות מסוג זה. באופן כזה ציבור גדול אשר לא היה טורח להגיש תביעה קטנה זוכה לפיצוי והנתבע שפגע בציבור גדול משלם את המחיר.

ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בתחומים המפורטים בחוק כמו בנקאות, ביטוח, הגנת צרכן , נגישות ואף איכות הסביבה. כנגד רשויות ציבוריות ניתן להגיש תביעות יצוגיות רק לשם השבת קנס או אגרה ששולמו ביתר.

איך מגישים תביעה יצוגית?

יש להגיש תביעה אישית המנוסחת ככל תביעה אזרחית רגילה ובצידה בקשה להכיר בתביעה זו כיצוגית. בבקשה להכיר בתביעה כיצוגית יש להראות כי התביעה האישית עומדת בקריטריונים שנקבעו בחוק לצורך הכרה בה כיצוגית, כמו למשל קיומה של עילה אישית, קיומן של שאלות משותפות של משפט ועובדה, היותו של המבקש תובע מתאים ותם לב ועוד.

הקביעה איזה בית משפט ידון (שלום או מחוזי) נקבעת על פי גובה סכום התביעה הקיבוצי המוערך .

מה ההבדל בין תביעה יצוגית לבין תביעה רגילה?

תביעה רגילה נפתחת בהגשת כתב תביעה. הנתבע מגיש כתב הגנה ולאחר מכן יתקיימו הליכים שונים, הוכחות, הבאת ראיות ובסופו של דבר סיכומים ופסק דין. בתביעה יצוגית יש לעבור תחילה את המשוכה הגבוהה של אישור הגשת התביעה היצוגית.

השלב הראשון לפיכך הוא דיון בבקשה להכיר בתביעה כיצוגית. מדובר בשלב מהותי ביותר ורף ההוכחה שיש לעבור הוא גבוה. המבקש נדרש להביא עדויות ומסמכים בכמות מספקת אשר תשכנע את בית המשפט לאשר לו לנהל את התביעה כיצוגית. מרבית הבקשות לא עוברות את שלב זה.

במידה והבקשה מאושרת, מוגש כתב התביעה הייצוגי ומתחיל הדיון בתיק בדומה לתביעה רגילה אלא שהתוצאה כאמור תחול על הקבוצה שייצוגה אושר. הבדל נוסף הוא שכל פשרה בתביעה יצוגית ואפילו בקשה למחוק את התביעה כרוכים בקבלת עמדה מאת היועץ המשפטי לממשלה, פרסום הודעות בעתון ואישור של בית המשפט ולעיתים גם נדרשת בחינה של בודק חיצוני. מנגנונים אלו נועדו כדי להגן על הקבוצה שלמעשה איננה מיוצגת בבית המשפט אלא על ידי אותו תובע מייצג וכל החלטה בעניינה של אותה קבוצה אנונימית נעשית תחת פיקוח.

מהם סיכויי ההצלחה של תביעה ייצוגית?

סטטיסטית, סיכויי ההצלחה של תביעה ייצוגית אינם גבוהים ומרבית הבקשות מסולקות או נדחות. יתרת הבקשות מסתיימות בדרך כלל בהסכמי פשרה ומיעוטן מגיע עד לשלב של פסק דין. ישנו קושי רב לנהל תובענה ייצוגית. התובע ובא כוחו עובדים ללא שכר ולמעשה מממנים את הוצאות התביעה ואת שכר העבודה. כנגדם, עומדים עורכי דין ששכרם ממומן על ידי החברות הנתבעות, ועל כן יש להם כח עמידה גדול יותר ויכולת להשקיע עבודה ומשאבים כמעט אין סופיים.

יחסי הכוחות אינם שווים ולמרבה הצער בתי המשפט אינם מקלים על עבודת התובעים. ניתן היה לצפות שלאור יחסי הכוחות, ינתן סיוע גדול יותר לתובעים לשם יצירת איזון , אולם אין כך הדבר.

כמה תעלה לי תביעה יצוגית?

עד לחודש אפריל 2018 לא היתה אגרה בהגשת תביעות ייצוגיות. שרת המשפטים, איילת שקד, קידמה והתקינה תקנות שקבעו אגרה בתביעות ייצוגיות מתוך מחשבה שהדבר יביא להקטנת מספר התביעות המוגשות לבית המשפט. לפיכך, החל מחודש מאי 2018 תהיה אגרה בהגשת תביעות יצוגיות. בנוסף, נדרשות לעיתים הוצאות כגון משרדי חקירות, שכר טרחה למומחים ועוד.

מה אני אקבל בתביעה יצוגית?

המבקש בתביעה היצוגית (שהופך לתובע יצוגי) זכאי לקבל בסופו של התהליך ובהנחה שהתביעה הסתיימה בהצלחה את מה שמכונה בחוק  "גמול מיוחד". המחוקק סבר שיש להעניק לתובע שטרח והגיש תביעה יצוגית תוך לקיחת סיכונים, גמול מיוחד במקרה של הצלחה. חשוב לציין כי אין תקנות או חוק אשר קובעים מה יהיה שיעור הגמול המיוחד אולם בדרך כלל מדובר באחוז מסוים מההטבה לקבוצה או מהסכום שתקבל הקבוצה, ובמרבית המקרים עומד על אחוזים בודדים (עד 5%). הן הגמול והן שכר הטרחה נקבעים על ידי בית המשפט.  גם במקרה של פשרה שבה הנתבע מסכים לשאת בשכר הטרחה והגמול, הצדדים יכולים רק להמליץ לבית המשפט על שכר הטרחה והגמול, אולם בית המשפט הוא זה שיקבע.

מה גובה האגרה והתקנות?

מאז נחקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006 ועד היום לא היתה חובת תשלום אגרה בעת הגשת תביעה יצוגית. בדומה לארה"ב שגם שם אין אגרה, הדבר נועד כדי לעודד הגשת תביעות ייצוגיות. לאור העובדה כי מדובר בסכומים קטנים של תביעות אישיות והתובע ועורך הדין ממנים את ההליך מכיסם, המחוקק ראה לנכון לקדם מה שמכונה לעיתים כ"אכיפה אזרחית" ולכן פטר מאגרה.

שרת המשפטים איילת שקד קידמה מהלך של חיוב באגרה מאחר וסברה שהעדר אגרה מוביל להגשת מאות תביעות סרק. לפיכך, הותקנו תקנות המחייבות תשלום אגרה בעת הגשת בקשה לאישור תביעה יצוגית. בבית משפט שלום 8,000 ₪ ובבית המשפט המחוזי 16,000 ₪. התשלום יבוצע בחלקו בעת הגשת הבקשה (3,000 ₪ בשלום ו- 5,500 ₪ במחוזי) והיתרה לאחר מתן פסק הדין. לאור שינוי זה, בקרוב יאלצו המבקשים להגיש תביעות יצוגיות לשאת את תשלום האגרה בגין הגשת תביעות יצוגיות. במקרה של הצלחה וזכיית התביעה, האגרה תוטל על הנתבע. מכל מקום בקרוב יאלצו המבקשים להגיש תביעות יצוגיות לשאת גם בתשלום האגרה לפחות בחלקה הראשון כאמור. התקנות אמורות להכנס לתוקף בקרוב.

מהן התקנות לתביעות ייצוגיות?

ניתן למצוא את התקנות בלינק.

Likes(0)Dislikes(0)