מהי תביעה נגזרת ?נגד מי אפשר להגיש תביעה נגזרת ומי יכול להגיש תביעה נגזרת?

חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה. לפיכך היא יכולה להתקשר בחוזים וגם רשאית לתבוע ולהתבע כגוף נפרד. כדי להבין מהי תביעה נגזרת חשוב להבין שבמקרה בו נפגעו בעלי מניות של חברה מסויימת – לא בהכרח גם החברה עצמה נפגעה. לדוגמא, חברה ציבורית דיווחה לבורסה דיווח שגוי וכתוצאה מכך נפגעו בעלי מניות. במקרה כזה בעלי המניות יוכלו לתבוע את החברה עצמה.

להבדיל, קיימים מקרים בהם החברה נפגעת ויכולה להגיש תביעה בגין נזקיה אולם נמנעת מלעשות זאת מסיבות שונות. במצב הזה חוק החברות (סעיף 194) מאפשר לבעל מניות או למנהל בחברה לבקש לייצג את החברה בתביעתה ובמילים אחרות לאפשר לו להגיש ולנהל את התביעה בשם החברה ועבורה.

מדובר כמובן במקרה חריג מאחר ובדר"כ כאשר עומדת לחברה זכות תביעה קרוב לודאי שהיא תגיש אותה בעצמה. ההחלטה של החברה להגיש תביעה מתקבלת על ידי מנהליה. קיימים מקרים בהם המנהלים נמנעים מקבלת החלטה להגיש תביעה ובדר"כ מדובר במקרים בהם המנהלים עצמם הם אלו שיש לתבוע אותם. כך במקרה בו מנהלי החברה גרמו לה נזק בקבלת החלטה רשלנית או זדונית, במקרים של ניגודי אינטרסים בין בעלי השליטה או המנהלים לבין החברה, משיכות דיבידנד שלא כדין, עסקאות בעלי ענין פסולות וכדומה.

במקרה כזה שבו נגרם נזק לחברה בשל מעשה פסול של דירקטור, בעל מניות, נושא משרה או צד שלישי אחר – והחברה נמנעת מהגשת תביעה – יכול כל בעל מניות או דירקטור לדרוש מהחברה להגיש את התביעה ומשזו מסרבת – רשאי אותו אדם להגיש בקשה לבית המשפט לאפשר לו הגשת תביעה נגזרת בשמה. כמובן שפירות התביעה שייכים לחברה והיא זו שתקבל בסופו של דבר את סכום פסק הדין ככל שיפסק לזכותה.

הנחת המוצא בתביעה נגזרת היא שאם זכות התביעה היא של החברה, התביעה צריכה להיות מוגשת בידי החברה. היכולת לתבוע תביעה נגזרת היא חריג שמנסה לאזן בין העובדה שפעמים רבות סביר שהדירקטורים והמנהלים בחברה לא יגישו את התביעה, לבין העובדה שפעמים רבות יכולים בעלי המניות להגיש תביעות משיקולים עסקיים שלהם ולכן יש צורך לצמצם את היכולת לתבוע תביעה נגזרת.

מהם התנאים להגשת תביעה נגזרת ?כיצד מגישים בקשה לאישור תביעה נגזרת?

הגשת תביעה כזו טעונה אישור של בית המשפט אשר יבדוק היטב אם עילת התביעה מבוססת , האם צדקה החברה כאשר סירבה להגישה והאם נכון לאפשר למבקש לייצג את החברה בתביעתה.

הבקשה צריכה להיות נתמכת בראיות, בתצהיר ואף בחוות דעת מומחה במקרה הצורך ואליה יצורף נוסח כתב התביעה שמבוקש להגישו.

ככל ותתקבל הבקשה יהפוך המבקש לתובע נגזר ולמעשה מפקיע מהחברה את שיקול דעתה לגבי ניהול ההליך וינהל אותו עבורה.

החוק קובע כי יש לתגמל את המבקש בגין טרחתו ולפסוק לו שכר טרחה מיוחד בגין יוזמתו זו ובמקרה של הצלחת ההליך. החוק מאפשר לרשות ניירות הערך לממן את הוצאות ההליך אם היא רואה לנכון לעשות זאת ובכך לסייע לתובע הנגזר אשר בדר"כ פועל ללא מימון.

ניתן לראות כי במקרים רבים בהם ננקט הליך פלילי, נפתחת חקירה, או מתפרסם מידע המבסס אחריות של דירקטורים או בעלי שליטה לנזק שנגרם לחברה – מוגשות בקשות לתביעות נגזרות על ידי בעלי מניות קטנים מהציבור.

המחוקק קבע גם אפשרות להגשת בקשה לגילוי מסמכים לפני תביעה נגזרת (סעיף 198 לחוק החברות) מאחר ונקודת המוצא היא שבידי הציבור אין את המידע המצוי בידי החברה. כך למשל פרוטוקולים של הדירקטוריון אינם מתפרסמים ויש צורך בצו שיפוטי כדי לקבלם. המבקש להגיש בקשה לתביעה נגזרת על יסוד נתונים חסרים, יקדים ויגיש בקשה לגילוי מסמכים. בכך הוא גם "יתפוס מקום" במירוץ ביחס לבקשות מאוחרות יותר שתוגשנה, מאחר ובתי המשפט נותנים מעמד שווה לבקשה לגילוי מסמכים ולבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה באותו ענין מבחינת הקביעה למי מבין השתיים תנתן הזכות לייצג את החברה בתביעתה.

דוגמאות לתביעה נגזרת של משרד עו"ד רם דקל?

תביעה נגזרת חשובה בה טיפל משרדנו היא התביעה הנגזרת שהוגשה עבור דיסקונט השקעות בע"מ כנגד מנהליה בענין ההחלטה השערורייתית לרכוש את עתון מעריב. החלטה זו הסבה לחברה נזק של כ- 380 מליון ₪ בתוך שנה אחת בלבד. בעת הליך אישור הבקשה הוכחנו שהדירקטורים התנהגו כבובות ולא טרחו בכלל לבדוק את העסקה שהובאה לאישורם.  כב' השופט פרופ' גרוסקופף קבע בהחלטה חשובה כי הדירקטוריון התנהג בפזיזות (דרגה גבוהה יותר מרשלנות) בדרך של עצימת עיניים ואדישות לתוצאה ואישר את הבקשה להגשת התביעה הנגזרת.

לאחר הליך שנמשך כחמש שנים הגענו להסכם פשרה לפיו שילמו הנתבעים לחברה 100 מליון ₪ פיצוי. ההסכם היה שנוי במחלוקת מאחר והחברה עצמה היתה מעונינת בפשרה זו ואילו לטעמנו כעוה"ד המייצגים ניתן היה להשיג סכום גבוה יותר. בית המשפט קבע שלחברה יש זכות לאמץ הצעת פשרה משיקוליה היא גם בניגוד לדעת באי כוחה, במקרה שבו כבר היה מדובר בדירקטוריון חדש (לאחר חילופי השליטה בחברה) ולא אותו דירקטוריון שנתבע בתביעה המקורית. הדירקטוריון החדש אינו מצוי בקונפליקט ולכן יש להניח ששיקוליו הם טובת החברה.

בית המשפט פסק כ- 9.5 מליון ₪ שכ"ט עו"ד ועוד כ- 2.3 מליון ₪ כגמול מיוחד לתובעים הנגזרים.

בשנים האחרונות אנו רואים שימוש הולך וגובר בכלי התביעה הנגזרת שתופס תאוצה כמו גם הבקשות לגילוי מסמכים לפני תביעה נגזרת. משרדנו הגיש בקשות דומות גם בענין החברות הציבוריות בנק הפועלים, בזק, טבע ויליפוד ועוד.

Likes(0)Dislikes(0)