בבקשה נטען, כי הבנק חייב ביתר את הלקוחות שנטלו הלוואות מט”ח על בסיס ריבית “ליבור”. חיוב היתר נעשה מאחר והבנק עיגל כלפי מעלה את שער הליבור ל- 1/8 האחוז הקרובה מבלי ליידע את הלקוחות על כך.
התובע ביקש לחייב את הבנק להשיב ללקוחותיו את סכומי ריבית היתר שגבה מהם.
לאחר הגשת התביעה ושמיעת העדים ובטרם ניתנה החלטה, ביקש בית המשפט מהמפקח על הבנקים לבדוק את הטענות – המפקח קיבל את הטענות אשר הועלו בבקשה.
בעקבות המסקנות אליהן הגיע המפקח על הבנקים, הוא הורה לבנק לסרוק את כל ההלוואות שניתנו על ידו ב-7 השנים האחרונות בריבית ליבור, ולפרט את כל הסכומים שנגבו על ידו בעודף כתוצאה מעיגול הריבית כלפי מעלה, ולהשיב את ההפרשים ללקוחות.
כתוצאה מכך החזיר הבנק לאותם לקוחות סך של כ- 13.5 מליון ₪.
